רסיסים

עדי נודל סטודנטית לתואר שני במכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"שרוברט ה. סמית השתתפה בכנס
האגודה לפיטוכימיקלים
.(ASP 2010) של צפון אמריקה שהתקיים בטמפה, פלורידה.
עדי הציגה את הפוסטר שלה בהנחיית ד"ר זוהר כרם ופרופ' רם רייפן מהמכון
לביוכימיה מדעי המזון והתזונה.



כותרתה הרצאה והפוסטר: 
Identification of the major metabolites in mice plasma and tissues,
following oral administration of concentrate saponins from
fenugreek, using mass spectrometry.

מתוך 300 הפוסטרים שהוצגו נבחרה עבודתה של עדי יחד עם עוד 2 עבודות מרחבי העולם כטובות ביותר. וכן התבקשה לשאת הרצאה בפני כל באי הכינוס,
עבודתה עוסקת בהשפעת ספונינים (פיטוכימיקל הנמצא בקטניות כמו החילבה,למשל) על מטבוליזם של שומן. מתן דיאטה עשירה בשומן עם תוספת ספונינים לעכברים
מנעה את העלייה הצפויה במשקל כתוצאה מצריכת דיאטה זו. בספונינים קיים הפוטנציאל לשימוש כתוסף תזונה היכול לשמש במלחמה במגיפת ההשמנה העולמית.
בעבודה זו גילו לראשונה שספונינים מחילבה נספגים במערכת העיכול, זה השלב הראשון להבנת מנגנון הפעולה של ספונינים אלו.

עדי נולדה ביבנה, שירתה כקצינה בחיל האוויר, למדה ביוכימיה בתואר הראשון בפקולטה לחקלאות ועתה מסיימת את התואר השני וממשיכה לתואר דוקטור בפקולטה לחקלאות.

Protein from poplar trees can be used to greatly reduce size of memory elements and increase the density of computer memory

Scientists from the Hebrew University of Jerusalem have succeeded in showing how it is possible to greatly expand the memory capacity of future computers through the use of memory units based on silica nanoparticles combined with protein molecules obtained from the poplar tree.

In doing so, they say, they have developed an alternative avenue to miniaturize memory elements while increasing the number and capacity of memory and functional logic elements in computers. This approach, they say, could replace standard fabrication techniques in use until now for increasing computer memory capacity, a process which involves ever-increasing manufacturing costs.

The Hebrew University project involves the genetic engineering of poplar protein to enable its hybridization with a silicon nanoparticle. In this process, the nanoparticles are attached to the inner pore of a stable, ring-like protein (the poplar derivative), and these hybrids are arranged in a large network, or array, of very close, molecular memory elements.

Prof. Danny Porath and his graduate student Izhar Medalsy of the Institute of Chemistry at the Hebrew University have succeeded in successfully demonstrating how stable computing activity in a tiny memory element can be carried out in this way. The practical result is a cost-effective system that greatly increases existing memory capacity while significantly reducing the space required to carry out this volume of activity.

The genetically engineered poplar-derived protein complexes were developed in the laboratory of Prof. Oded Shoseyov in the framework of the doctoral thesis of Dr. Arnon Heyman at the Robert H. Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment of the Hebrew University.

An article describing the work of the scientists has been published in the journal Nature Nanotechnology.

The researchers are hopeful that this technology, which has been patented by Yissum, the technology transfer company of the Hebrew University, and licensed to Fulcrum SP Ltd., will prove to be a commercially successful alternative to current computer systems.

ביקורים ואירועים

  • נשיא מדינת ישראל מר שמעון פרס
  • שר המדע הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ
  • מר שלדון אדלסון אורח המגמה למלונאות משאבי מזון ותיירות
  • נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן ששון, מנכ"ל האוניברסיטה הגב' בילי שפירא, ופרופ' שיארקין, סגן נשיא למחקר
  • משלחת עיתונות מבאקו, אז'רביג'אן
  • מר חיים דיבון, מנהל מש"ב ואנשי משרד החוץ
  • מר ששון בן אהרון, יינן ראשי,יקב בנימינה" מלגות היוגב"
  • משפחת שטרנברג, מארה"ב
  • טקס מלגות ע"ש רונלד אפלבי לתלמידי יערנות עם אנשי הקק"ל
  • משלחת ממחוז- Meghlaya בהודו
  • עיתונאים במערב קנדה בראשות הגב' עדינה וכטל
  • טקס חלוקת תעודות בוגר ומוסמך תש"ע, מרצהאורח ד"ר אריאל הירשפלד
  • טקס מלגות ע"ש בנימין וגבריאל טריואקס במרכז לדבורים
  • טקס מלגות רנד
  • טקס מלגות ע"ש יאיר אנגל ז"ל ומלונות דן ע"ש משפחת פדרמן
  • טקס להב"ה – לקראת השכלה באוניברסיטה
  • משלחת מאוניברסיטת אבוג'ה, ניגריה
  • משלחת שרת המים של מניטובה הגב' קריסטן מלניק , קנדה
  • טקס חנוכת השער הראשי ע"ש רוברט ה. סמית בהשתתפות משפחת סמית
  • טקס חנוכת בניין המחלקה למדעי בעלי חיים
  • טקס חלוקת מלגות ע"ש סמית
  • טקס חלוקת מלגות ע"ש שמין לתלמידי מגמת שיווק, במחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל
  • טקס סיום פרוייקט פר"ח לשנת תש"ע
  • הפרס ע"ש ניצה אילן
  • קבוצת נוער מגרמניה
  • ביקור קרן קורט בבית הספר לווטרינריה
  • ביקור דבי סוסלנד אדלמן מקרן סוסלנד, ארה"ב
  • שגריר ניו זילנד
  • משלחת תזונאיות מארה"ב Table to Table
  • ביקור חתן פרס וולף
  • טקס חלוקת מלגות ע"ש פישביין
  • עיתונאים מבלגיה
  • משלחת קק"ל אוסטרליה
  • משלחת מהונג-קונג
  • אורח מגאנה
  • הענקת פרס רוטשילד לפרופ' שלום אפלבום
  • טקס "קרן מיכאל" בכלכלה
  • מר פיטר וילנר, מנכ"ל שוחרי האוניברסיטה,ארה"ב
  • שרי חקלאות ממקסיקו
  • משלחת שוחרי אנגליה
  • טקס מלגת תאומים – אגן כימיקלים
  • משלחת שוחרי ארה"ב – משפטנים מאזור ניו-יורק
  • ליסה שטיינברג – שוחרי ארה"ב, מנהלת פרויקטים מיוחדים
  • כנס האגודה לפירות אקזוטיים
  • מר קלוד סמדג'ה – שוחרי אירופה
  • טקס ציון כהן
  • שוחרי האוניברסיטה ויניפג, וקן בוסנקול, קנדה
  • מר מייקל מייל, מנהל גיוס הכספים ,שוחרי בריטניה
  • תלמידים מכסייפה, נוער שוחר מדע
  • מדען ראשי, משרד החקלאות
  • שגריר קולומביה
  • משלחת Golden Harvest מסין
  • טקס קריאת שמות עצים ע"ש חוקרי המכון למדעיהצמח שהלכו לעולמם בשדרה בחווה החקלאית
  • כנס האגודה לגדולי שדה
  • עורך עיתון מקנדה – מרדכי בן דעת
  • מר וולאס וובר, ארה"ב
  • הרווי קרוגר, לשעבר יו"ר חבר הנאמנים ונכדו אלכס כהן
  • משלחת מנהיגות שוחרי קנדה
  • משלחת אוניברסיטת ויסקונסין, מילווקיומועצת המים של מילווקי
  • משלחת מנהיגות שוחרי לוס אנג'לס
  • גב' היידי רוטברג , בביה"ח הווטרינרי
  • חבר הנאמנים של יק"א
  • מייקל ורות טסטלר, ארה"ב

הוקרה ומינויים

  • פרופ' יקיר פלסנר, המחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל נבחר ע"י מועצת העיר רחובות לשמש כדירקטור בחברה לפיתוח רחובות ה.ל.ר
  • פרופ' בן עמי ברבדו, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות קיבל מינוי הוקרה וחברות כבוד לכל החיים מ- Enology and Viticulture American Society for על תרומתו רבת הידע בתחום מדע הגפן והיין.
  • למר שאול זמבל, המחלקה למדעי בעלי חיים, על זכייתו בפרס עובד מצטיין אוניברסיטאי
  • לתלמיד אייל מאורי, על זכייתו בפרס קלור היוקרתי

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הפיקו מולקולות חלבון זעירות מעץ הצפצפה שמתאימות לשימוש כהתקני זיכרון למחשב

"מחשב בן 10 שנים במצב טוב" - מודעה כזו כנראה שלא נוכל למצוא באתר יד 2. המרוץ הטכנולוגי משאיר את המחשבים הישנים מאחור. במהלך העשורים האחרונים קיימת מגמה של הכפלת מספר הטרנזיסטורים (הרכיבים המבצעים פעולות לוגיות) על גבי מעבד המחשב בכל שנה שחולפת. מגמה זו מתארת את קצב מזעורם ודחיסתם של הטרנזיסטורים על גבי שטחו של המעבד. עקב כך תהליך הייצור הופך מורכב ויקר יותר משנה לשנה. כעת, חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו למצוא שיטה חדשה להוזלה משמעותית של עלויות המזעור ולהגדלת שטח הזיכרון המנוצל על ידי שימוש בחלבון המופק מעץ הצפצפה.

השיטה הקיימת כיום לייצור טרנזיסטורים בנויה על טכנולוגיה יקרה מאוד הדורשת דיוק רב אך היא מוגבלת מבחינה פיזיקלית. פרופ' דני פורת ותלמיד המחקר יזהר מדאלסי מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית הצליחו להדגים שימוש ביחידה המשלבת יכולת זיכרון של מחשב עם יכולת לבצע פעולה לוגית בחלקיק זעיר ובאופן יציב. למערכת שפיתחו, פוטנציאל להשתלב במערך זיכרון צפוף בשבבי מחשבים ובכך להגדיל את שטח הזיכרון המנוצל בהתקני זיכרון. "המשמעות היא שהזיכרון של המחשב יהיה צפוף פי אלף", אומר פרופ' פורת. "אם נבנה מערך של יחידות מסוג זה, יהיה ניתן להכניס יותר זיכרון בשטח נתון".

במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Nanotechnology, עשו החוקרים שימוש בחלבונים בקוטר 10 ננומטר שפותחו והותאמו לתפקוד כיחידות זיכרון וחישוב במעבדתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת עבודת הדוקטור של ד"ר ארנון הימן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של אוניברסיטה העברית. חלבונים אלו קיימים באופן טבעי בעצי הצפצפה ועמידים באופן יוצא דופן לתנאי סביבה קיצוניים.

לצורך בניית התקנים ננו-אלקטרוניים עברו החלבונים מוטציה מכוונת המאפשרת להם להיצמד למשטחים שונים ולחבר ננו חלקיק בתוכם. ניסויים שערכו החוקרים במעבדה הוכיחו כי ייצור מערכים מסודרים של חלבונים מסוג זה אפשרי. "לשימוש בחלבונים אלו יתרונות על פני התקני הזיכרון שבהם עושים שימוש כיום במעבדי מחשבים" אומר פרופ' שוסיוב. "היתרון המרכזי של מולקולות החלבונים הוא גודלן הזעיר, הקטן במידה ניכרת מגודלם של התקני הזיכרון שבשימוש כיום ויכולת ההתארגנות העצמית שלהן למערכים מסודרים".

7/2010

בנוכחות בני משפחת התורם מר רוברט ה. סמית ז"ל, נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן ששון, ראש עירית רחובות מר רחמים מלול, מנכ"ל האוניברסיטה גב' בילי שפירא, סגן נשיא האוניברסיטה מר כרמי גילון,
דיקן הפקולטה לחקלאות פרופ' רוני פרידמן, סגל החוקרים ועובדי הפקולטה לחקלאות ומוזמנים, נחנך השער הראשי "שער הרצל" שבנייתו הושלמה.
ועליו הוטבעה הכתובת: "הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית"

new gate

את הסרט גזרה הגב' קלריס סמית שבעלה רוברט סמית ז"ל לא זכה להגיע למעמד חנוכת השער, אך היה מעורב בכל תהליך התכנון, העיצוב וסגנונו של השער. את הטקס הנחה פרופ' רוני פרידמן, דיקן הפקולטה שדיבר על תרומתו של מר סמית למשפחת הפקולטה, והודה לעוסקים במלאכה והאחראים על כך שעשו ימים כלילות למען השלמת הפרוייקט. ציין את תרומת האדריכל דגן מושלי, את תרומת מר אברהם ברגר, מנהל אב"ת רחובות ואת מר שלמה גולדמן, מנהל הפרויקטים של הפקולטה.

נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן ששון דיבר על מחוייבות הדור הממשיך של משפחת סמית למורשת האב וחזונו. ורואה בכך את הלפיד המועבר ממר סמית המנוח לדור ההמשך של המשפחה.

עוד אמר :"בעצם הקמת השער הוא רואה גשר בין העיר רחובות - עיר המדע לבין האוניברסיטה העברית והפקולטה לחקלאות בפרט. הפקולטה כנושאת את דגל ההשכלה, את הקשר בין המרחב לאדמה, האחראית על שמירת שטחים פתוחים עם תזונת העולם הרעב, בשער רואה הנשיא את המסר השומר את הזיכרון והמנהיגות של סמית המנוח . הנשיא העניק למשפחה מפתח מזוזה מהודר, ודיבר על משמעות העברתו מדור לדור.

ראש עיריית רחובות, מר רחמים מלול, ספד למר סמית , על היותו איש ערכי, שהטמיע בהצלחתו את הצורך לעזור לקהילה ולאוניברסיטה. דיבר על רחובות העיר החוגגת 120 שנים להיווסדה – שזו חגיגה שראוי להתפאר בה, לנוכח ההישגים המצויים בה.

בתו של סמית, מישל, הודתה בשם המשפחה וסיפרה עד כמה רצה אביה להיות מעורב בפרויקטים, לבוא לעזרת האוניברסיטה, תוך שמירה על הפרטים החשובים באמת. וכמה היה שמח לראות את סיום הפרויקט הזה.
המשפחה עצמה מאמינה באוניברסיטה העברית ומקווה שמורשת האב תימשך.

בתום הדברים, נערך טקס הסרת הוילון מעל תמונתו של מר סמית התלויה בלובי שער הכניסה החדש. והמשפחה התכבדה בברכת "המוציא" על חלה ומלח. לאחר הטקס נערך טקס חלוקת מלגות לתלמידים מצטיינים תרומת משפחת סמית.

Jerusalem, June 10, 2010 – A scientist at the Hebrew University of Jerusalem's Robert H. Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment has succeeded in producing a replica of human collagen from tobacco plants – an achievement with tremendous commercial implications for use in a variety of human medical procedures.

his is Professor Oded Shoseyov of the Hebrew Univeresity of Jerusalem in front of his experimental garden

This is Professor Oded Shoseyov of the Hebrew University of Jerusalem in front of his experimental garden

Natural human type I collagen is the most abundant protein in the human body and is the main protein found in all connective tissue. Commercially produced collagen (pro-collagen) is used in surgical implants and many wound healing devices in regenerative medicine. The current market for collagen-based medical devices in orthopedics and wound healing exceeds US $30 billion annually worldwide.

Currently, commercial collagen is produced from farm animals such as cows and pigs as well as from human cadavers. These materials are prone to harbor human pathogens such as viruses or prions (mad-cow disease). Human cadaver is scarce, and for certain indications possesses serious ethical issues.

Producing human recombinant type I pro-collagen requires the coordinated expression of five different genes. Prof. Oded Shoseyov of the Robert H. Smith Institute of Plant Sciences and Genetics in Agriculture has established the only laboratory in the world that has reported successful co-expression all the five essential genes in transgenic tobacco plants for the production of processed pro-collagen. For this work, Shoseyov was one of the recipients of a Kaye Innovation Award during the Hebrew University Board of Governors meeting in June.

Shoseyov's invention on has been patented, and the scientific findings behind it were published recently in the journal Biomacromolecules. A company, CollPlant Ltd., has been established based on patents and technology that were developed in Shoseyov's laboratory. It has raised US$15 million to establish the first commercial molecular farming company in Israel and is already manufacturing collagen-based products that have attracted collaborative commercial interest from companies in the US, Japan Europe and Israel.

Yissum, the technology transfer company of the Hebrew University, is one of the shareholders of CollPlant.. CollPlant is a public company traded in "TASE", and the potential revenue for the Hebrew University from this invention is estimated to reach into the multi-million dollar range.

The Kaye Awards have been given annually since 1994. Isaac Kaye of England, a prominent industrialist in the pharmaceutical industry, established the awards to encourage faculty, staff, and students of the Hebrew University to develop innovative methods and inventions with good commercial potential which will benefit the university and society.

פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית של האוניברסיטה העברית הצליח לייצר העתק של קולגן אנושי מצמחי טבק. להישג השלכות מסחריות משמעותיות לשימוש במגוון פרוצדורות רפואיות. בעבור פריצת הדרך קיבל פרופ' שוסיוב את פרס קיי לפיתוחים חדשניים במהלך אירועי חבר הנאמנים ה-73 של האוניברסיטה.

פרופ' עודד שוסיוב - העתק של קולגן אנושי מצמח הטבק

פרופ' עודד שוסיוב - העתק של קולגן אנושי מצמח הטבק

פרופ' שוסיוב מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית, עומד בראש מעבדה שבה הצליחו המדענים לראשונה להחדיר חמישה גנים אנושיים המייצרים את חלבון הקולגן לצמח הטבק בטכניקות של הנדסה גנטית.

קולגן הוא החלבון השכיח ביותר בגוף האדם, ומהווה מרכיב עיקרי של רקמות חיבור. קולגן נמצא בעור, בעצמות, בסחוס וברצועות ומשתמשים בו ברפואה למשל למילוי קמטים, וכן בשתלים אורטופדיים ובריפוי פצעים. השוק העולמי של שתלים ביולוגיים לכירורגיה אורתופדית ושל אמצעים לריפוי פצעים מוערך כיום ב-30 מיליארד דולר לערך לשנה.

כיום, מופק קולגן לשימושים מסחריים מבעלי חיים, כמו פרות וחזירים, וכן מגופות אדם. ואולם, מקורות אלו עשויים להדביק בנגיפים שמקורם בבעלי חיים, וכן במחלת "הפרה המשוגעת", נוסף לבעיה האתית הנובעת משימוש בגופות אדם.

הפיתוח של פרופ' שוסיוב נרשם כפטנט בחברת יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית. חברת קולפלנט בע"מ (CollPlant) שהוקמה על בסיס פטנטים וטכנולוגיות שפותחו במעבדה של שוסיוב, גייסה 15 מיליון דולר כדי להקים את החברה המסחרית הראשונה לחקלאות מולקולארית בישראל, והיא פועלת לייצור מוצרים המבוססים על קולגן שמשכו עניין מסחרי שיתופי מחברות בארה"ב, אירופה וישראל. קולפלנט היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסת TASE וחברת יישום, היא אחת מבעלי המניות של החברה. פוטנציאל הרווח של האוניברסיטה מהמצאה זו צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים.

הענקת פרס קיי לחדשנות מתקיימת מדי שנה מאז 1994. יצחק קיי מאנגליה, תעשיין בולט בתעשיית התרופות ייסד את הנוהג לחלוקת פרסים לעידוד אנשי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית לפתח שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל מסחרי אשר יתרמו לאוניברסיטה ולחברה.

טקס חלוקת מלגות "יערני העתיד" למשתתפי תכנית ייעור, ניהול שטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא ע"ש רונלד אפלבי

בנוכחות הסטודנטים הזוכים וחוקרים, אנשי הקרן הקיימת לישראל, הגב' שולמית שאלתיאלי, מנכלי"ת הקק"ל, מר דוד ברנד, מנהל אגף הייעור, פרופ' רוני פרידמן, דקן הפקולטה והגב' ג'סיקה לאוסון- שטיין, אחראית  דסק קנדה בקק"ל, התקיים בפקולטה  טקס חלוקת מלגות "יערני העתיד" למשתתפי תכנית ייעור, ניהול שטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא ע"ש רונלד אפלבי  , הנוכחים שמעו  סקירת תכנית יערני העתיד ע"ש אפלבי, מאת דוד ברנד, דברים בנוגע לאיכות ומצוינות תלמידינו, אמר פרופ' רוני פרידמן, דיקן פקולטה. והגב' יעל שאלתיאלי הדגישה את חשיבות תכנית אפלבי, והחתירה להרחבת המלגות גם לתואר דוקטור. לסיום דבריה אמרה "אין חכמת הלימוד כחוכמת המעשה.. לימוד הינו שלב בדרך לעשייה" ובירכה את התלמידים.

בחלק המקצועי דיבר "על המגמה לשמירת טבע, ניהול שטחים פתוחים בחקלאות" - פרופ' חיים קיגל, מרכז המגמה.  על המסלול ליערנות מקצועית  סיפרה  גב' אירה חייטין, בוגרת הפקולטה, ועתה עובדת אגף הייעור. הרצאה מקצועית בנושא "התאמה לשינוי אקלים ביער" נשא ד"ר ז'וזה גרינצוויג, ממורי המגמה וחוקר במכון למדעי הצמח וגנטיקה חקלאית ע"ש סמית.

את המלגות ל- 14 הזוכים, 12 לתואר ראשון ו-2 לתואר שני העניקו גב' שאלתיאלי, פרופ' פרידמן ומר דוד ברנד

צילום: רוני שיצר

מהמחלקה לאנטומולוגיה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

במעמד שר המדע והטכנולוגיה, ח"כ פרופ' דניאל הרשקוביץ, הלורד רוטשילד, ומר דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספריה הלאומית, פרופ' יהודית בירק, יו"ר הוועדה המייעצת לפרסי רוטשילד, פרופ' רוני פרידמן, דיקן הפקולטה ובני משפחה נרגשים הוענק פרס רוטשילד בחקלאות לשנת תש"ע לפרופ' (אמריטוס) שלום אפלבום מהמחלקה לאנטומולוגיה.

בהחלטות הוועדה נאמר: "פרס רוטשילד בחקלאות מוענק לפרופ' אפלבום על מכלול מחקריו החדשניים, המתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים ועל הבאת המידע הבסיסי שנצבר לקראת יישם מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים"

כבר 30 שנה חוקר פרופ' אפלבום את הפיזיולוגיה של החרקים מתוך רצון למצוא תהליכי חיים ייחודיים כאמצעים לבקרה ביולוגית. אחד ממחקריו התמקד באינטראקציה בין זכר לנקבה אצל חרקים, מתוך רצון למצוא שיטות התערבות בתהליך ההזדווגות. פרופ' אפלבום ועמיתיו ממשיכים במחקר בעזרתם של סטודנטים לתואר שלישי ופוסט-דוקטורט יחד עם מחוייבות למיזעור הנזק הסביבתי.

פוסטים חדשים יותר - פוסטים ישנים יותר